למה אנחנו אוחזים ולא משחררים?
“שחררי כבר, שחררי!”
“יאללה, תרפה! אל תִתָקע!”
מי מאיתנו לא שמע מאנשים קרובים או אמר להם את המילים הללו?
כל אחד מאיתנו מכיר בעובדה, שיש דברים שהוא אוחז בהם וקשה לו לשחרר אותם מתודעתו או התנהלותו ולהמשיך הלאה בלעדיהם.
לפעמים מדובר במטרה שאנו רוצים להשיג (את הגבר הזה כבן זוג, את המשרה הספציפית הזו, את ההתנצלות של ההיא) וגם כשהעולם שלנו משתנה והמטרה כבר לא רלוונטית אנו לא משחררים.
לפעמים מדובר בתפיסה שלנו לגבי איך שהדברים צריכים להיראות שאנו אוחזים בה (כמו -ששולחן החג יהיה עם שלושה זרי פרחים למרות שהחנויות הקרובות כבר סגורות, או שהבן שלנו חייב לספר לנו איך היה בבילוי עם חברתו) ולא מרפים גם כשהמסרים הסביבתיים מראים לנו שהדברים במציאות הם אחרים.
במה אנו נוהגים לאחוז ולא לשחרר ומדוע?
כדי להבין זאת, ננסה להתבונן על הבריאה בה אנו חיים:
כל מה שקיים נמצא בשינוי תמידי. הטבע, הבריאה ואנחנו כחלק ממנה בהתמרה מתמדת.
אותו כוח חי ים שגורם לפרח להיפתח ולעץ ללבלב, הוא גם אותו כוח שגורם לנו להזדקן.
זה חלק מהשינוי התמידי שמתרחש בבריאה.
יש דברים שמשתנים מהר כמו מעבר מגולם לפרפר ויש דברים שמשתנים לאט יותר כמו סלעים.
גם בחיים שלנו יש שינויים רבים, הגוף שלנו משתנה מהרגע שאנחנו נולדים, אנשים באים ויוצאים מהחיים שלנו, אנחנו משנים סטטוס משפחתי, יולדים ילדים, משנים עבודות, מקומות מגורים, מחליפים רהיטים ובגדים , משנים את הדעות שלנו וההסתכלות שלנו על החיים וכדומה.
לפעמים, יש בנו התנגדות לתמורות האלו בחיים, לשינויים האלו. ואנחנו מנסים כביכול לעצור את השינוי.
ללא הועיל כמובן. כשאנחנו מתנגדים לשינוי, אנחנו בעצם מתנגדים למה שמתרחש כעת וזה יוצר אצלנו כאב רגשי. סבל.
להתנגדות הזו לתמורות החיים אנו קוראים אחיזה.
במה אנו אוחזים?
הנה חמשת מושאי אחיזה העיקריים:
- אחיזה באמונות ודעות (שכידוע , יש להן אחיזה במציאות אך לא מתבססות על עובדות) – רק ככה הדברים צריכים להיות. משפחה לפני קריירה, ילדים לא יודעים מה טוב בשבילם, אנשים הם רעים מטבעם, קשה למצוא גברים איכותיים, צריך לעבוד קשה כדי להרויח כסף, בלי בגרות/אוניברסיטה אי אפשר להתקדם בחיים, לא מקדמים אותי בעבודה כי אני לא אשכנזיה,רק הליכוד יכול,
- אחיזה באנשים ובמערכות יחסים – יוצרים תלות באדם או גורמים לו להיות תלותי בנו. לא מאפשרים לאדם לבחור על פי רצונותיו אלא מתנגדים לבחירות שלו, או שלא מאפשרים לעצמנו להתפתח ולחיות את החיים הדינמיים בלי לקבל אישורים ממישהו שיחליט עלינו. זה קורה בזוגיות ברמות שונות: קנאה,רכושנות, חוסר קבלת האחר כפי שהוא על דעותיו, בחירותיו ורצונותיו. וקורה ברמות עוצמתיות יותר בהורות :הגנת יתר, והחלטות במקומם, דחיפה לכיוונים שההורה רוצה בלי להתחשב באישיות הילד
- אחיזה בסמלים: בסמלי סטטוס כמו מכונית יקרה, תכשיטים יקרים, שכונת מגורים,עיסוק נחשב, תארים (כמו האיש שהתעקש שהקופאית בסופר תקרא לו דוקטור), במראה חיצוני (למשל, בוטוקס כסמל לאחיזה בנעורים שחלפו) .
- אחיזה בעבר – בנוסטלגיה : פעם היה טוב יותר, האקס המיתולוגי, או בכעס, שמירת טינה למישהו שעשה לנו פעם משהו, או אחיזה בנעורים שהיו ואינם ובכל זאת אנו עדיין אוחזים בהם (אנטי אייג’ינג) זה מפריע לנו לחיות את ההוה
- אחיזה בחפצים – מפתחים רגשות לרהיטים, לבגדים, עד לאגרנות
ישנם שני סוגים לדרך האחיזה שלנו:
- אחיזה במה שקיים – רוצים שהמציאות לא תשתנה
- אחיזה במה שלא קיים – רוצים שהמציאות תשתנה
בשורה התחתונה, אחיזה מייצגת התנגדות לתנועה ולשינוי הבלתי פוסקים של החיים בהם אנחנו נוכחים.
למה אנחנו אוחזים בדברים?
- אנו אוחזים במה שקיים בגלל פחד מאי ודאות. מכיוון שכאשר משחררים אחירה מהמוכר לנו, מהדברים שאנו מאמינים בהם, מאנשים שאנו רגילים אליהם, מסטטוס שהתרגלנו אליו, מבית וחפצים שיש בהם זכרונות מהעבר, אז אנחנו נכנסים לשטח לא מוכר. מתחילים להלך בתוך אי ודאות וזה מפחיד מאוד. הפחד מהלא ידוע מנהל אותנו. אנחנו מאוד מפחדים לאבד שליטה. וכדי לא לאבד שליטה אנחנו אוחזים. מחזיקים חזק במה שקיים בחיים שלנו ולא נותנים לו לזוז כי זה נותן לנו אשליה של ביטחון. מנסים לקבע את המציאות המוכרת שלא תשתנה.
לדוגמא: אישה שאוחזת בנישואין הלא טובים שלה כי זה מוכר לי. מעדיפה את הסבל המוכר בחוויה הזוגית מאשר להתגרש וללכת אל הלא נודע.
2. אנו אוחזים במה שלא קיים בגלל חוויית חוסר. אנו משתוקקים למשהו שלא קיים בחיים שלנו ואז אנו נאחזים באשליה שמסמלת לנו את המילוי של החוסר הזה :
למשל, אני משתוקקת למשקל שהייתי בו לפני 6 שנים ולכן אני לא נפרדת מהבגדים שבארון, שקטנים עלי בשתי מידות. הבגדים הקטנים מסמלים אשליה של רזון.
אני משתוקקת למשרה המסויימת הזו ולא משנה מה יציעו לי, אני לא אשקוט עד שאקבל את המשרה הזו. המשרה מסמלת עבורי חוויית הצלחה שחסרה לי, או מוניטין.
אני אוחז בצורך לקנות את המכונית הכי יוקרתית, כי זה נותן לי אשליה שאני שווה. שאני מישהו חשוב וזה נותן לי ביטחון.
אחיזה משמעה, שאני מתְנה את האושר שלי בדבר הזה. לא אהיה מאושרת עד שלא אשיג את הדבר. וזה כמובן, אשליה.
הסבל שלנו נוצר כאשר אנחנו אוחזים בתוצאה הרצויה (לשנות את מה שקיים או להשיג את מה שלא קיים) ולא משחררים. זה לא סתם סבל זה כֶּלֶא.
אנו לא רק אוחזים בדבר אותו קשה לנו לשחרר, אלא גם בכאב, שנגרם לנו על ידי פרשנות מוטעית של המציאות.
לשחרר אחיזה, משמעו לוותר על ההיקשרות לתוצאה.
שחרור מאחיזה -יוצר אצלנו חופש.
חופש מרגשות קשים, חופש להתקדם הלאה ולממש את הפוטנציאל שלנו.
כשאנו מתנתקים מאחיזה בדבר הישן (דעה, קשר, חפץ), אנו מאפשרים לדבר חדש להגיע. אנו , כמו בטבע ,מתמסרים לזרימה.
אחד המשפטים המסייעים לשחרר אחיזה לקוח מספרו של דיפאק צו’פרה,” כוחם של צירופי מקרים”:
“דברים לא מתנהלים כפי שאני רוצה .
מוטב שארפה מן האשליה שאני יודע איך הם אמורים להתנהל”.
שחרור אחיזה היא לרצות ולפעול להשגת המטרה, ממקום של בחירה ורצייה -כשאנו נשארים פתוחים ופנויים למגוון האפשרויות שמזמן לנו ההווה .
שלכם מאהבה
ענת קופרמן
לקריאה נוספת בנושא יציאה לחירות ופסח:
יציאת מצרים שלי – שאלון לעבודה עצמית
לראות עצמנו כאילו יצאנו ממצרים – תקשור
המשמעות הסמבולית והאנרגטית של חג הפסח – תקשור
ניתן ליצור קשר עם ענת קופרמן בטלפון : 0544888353 או להשאיר פרטים בטופס עם סיבת הפניה - לחץ כאן