ללמוד מהעצים
“אנחנו יכולים ללמוד מהעצים – הם תמיד מקובעים לקרקע אבל אף פעם לא מפסיקים להתקדם למעלה.”
אחת ההבנות החשובות ביותר להתפתחות רוחנית היא, שיש צורך שיהיו לנו שורשים באדמה, על קרקע יציבה, כתנאי ליישום נכון של הידע הרוחני.
אנו צריכים שתהיה בנו תחושת יציבות פנימית, עוגן כלשהו בחיינו, כדי שהידע הרוחני לא יעיף אותנו גבוה מדי וינתק אותנו מהאדמה.
כאשר יש בנו את העוגן הפנימי הזה, גם אם אין אנו מודעים לקיומו, נמצא את היכולת לצמוח במחזוריות ספירלית, בדיוק כמו העצים :
בכל שנה מתמודד העץ עם עונות השנה המתחלפות ומטביעות בו את חותמן, אך הוא עצמו חזק יותר, גבוה יותר ועם שורשים ארוכים יותר ממה שהיו לו בשנה הקודמת.
גם אנחנו חווים התמודדות חוזרת ונשנית עם המציאות, כשבכל פעם התובנות והכלים שברשותנו מועצמים יותר.
כמו העצים, אשר בשיא החורף עומדים ערומים, ומוצאים את הכוחות להצמיח מחדש עלים חדשים, כך גם אצלנו:
דווקא כשקשה מאוד, בשיא “החורף” של החיים, כשאנו חווים שכל הטוב שהיה לנו נשר מאיתנו, מתעורר בנו הצורך לבוא במגע עם הַכְוָנָה רוחנית, כזו שתאפשר לנו לחבור לשורשינו העמוקים ולצמוח מן המשבר בהתחדשות אביבית, כשאנו חסונים יותר ובוטחים יותר בכוחותינו.
חורף, חודש שבט, זמן טוב לחיזוק העוצמה והמשך עבודה פנימית.
