זיווג: בחירת בן/בת זוג
שאלה: האם הבחירה הזוגית של האדם היא בחירתו שלו בלבד או שזוהי בחירה “שמימית”/נשמתית?
האם יש לאדם רק זיווג אחד המתאים לו בחייו או יותר? וכל הרחבה נוספת בנושא זה
“הנשמה פנים רבות לה גם בארץ וגם במלכות של מעלה. בכל כניסה אל העולם הדחוס, בוחרת הנשמה את תסריט חייה ואת התפקיד אותו תשחק.
הזוגיות מהווה חלק מהתפתחות הנשמה, היות ובעולם החומר יש משיכה של ניגודים.
מתוך כך, דרך האדם המנוגד לו באופיו ובהתנהלותו, לומד האדם על עצמו ועל היכולת שלו לשנות בתוך עצמו או להכיל את השונה ממנו.
זכר ונקבה הם ניגוד מלכתחילה, מעצם היותם תדר אחר של חומר, המתבטא במערך פיזי ורגשי שונה. בתוך כך, יש את הבחירה הנשמתית לבוא במגע עם נשמה אחרת לצורך זוגיות על מנת שתאפשרנה הנשמות זו לזו ללמוד את שיעוריהן השונים. לא בכדי אין התאמה מושלמת במערך הזוגי. לא בכדי האהבה עיוורת היא ולא מראה בתחילה את הניגודים המהותיים אשר יקשו על חווית החיים המשותפים. הדרך שיעשו השניים יחדיו תאפשר התעלות משותפת. יחד עם זאת, כאמור, הזיווג נבחר מלכתחילה ברמת הנשמה, אך הרשות נתונה.
והיה, ואחד מן השניים מפנים את שיעורו בתוך הזוגיות ומתפתח ואילו השני תקוע ומסרב להתפתח בקצב זהה, הרי שייתכן שבעולם הבחירה הארצי לא יוכלו השניים לחיות עוד יחדיו למרות שנועדו מלכתחילה.
הזיווג נועד להצלחה אך לא בהכרח דרך הקושי הרב. על כן, לא הכרח שידבק איש באישתו עד יומם האחרון אלא, ישנה אפשרות לזיווג נוסף לצורך השלמת הדרך המתפתחת.
אם למד האדם את שיעוריו ומתוך כך נעשתה הפרידה הקודמת, יהיה הזיווג הנוסף מפרה יותר, הרמוני יותר ומהווה מרחב נינוח יותר להמשך צמיחה. אולם, אם לא למד האדם את השיעור המדויק, שזימנה לו זוגיותו הראשונה, הרי שיפגוש באותה “הזדמנות” בפעם השנייה. לא יוכל להתחמק מן הדרך שעליו לעשות.
אם לא יהיה בזוגיות, הרי שיילמד השיעור הזהה באופן אחר, לפעמים אף קשה יותר.
למשל, אם האדם מתקשה בנתינה ללא תנאי ובהתמסרות לקשר הזוגי מתוך אחריות הדדית, הרי שיכול להיות שבגלל חוסר הרצון וחוסר היכולת להתמסר, יעזוב את הבית ויפרק את הזוגיות. אך, גם בזוגיותו הבאה, יתקשה לקחת אחריות. השיעור לא נלמד.
אם לא יהיה בזוגיות, הרי שילמד את שיעור האחריות שעליו לקחת בדרך אחרת: יצטרך למשל להתמסר לטיפול באביו או אמו, או שיחווה נטישה מאדם אחר שלא יסכים לקחת אחריות עליו. כך, שהשיעור באותו גלגול חיים יתהפך על מנת שידע, שלמטבע ישנם שני צדדים.
משמעות הזיווג אינה הרמוניה ואושר תמידי. זיווג משמעו, להיות בלמידה דרך אפשרות לאהבה ונתינה בתוך התא הזוגי שנוצר, בתוך האינטימיות.
אין התאמה מושלמת, זאת כבר נאמר, יש עבודה משותפת של היכרות עמוקה, של קבלה הדדית ומתן מרחב מאפשר לביטוי הדדי בתוך הבית ומחוצה לו.
כשתנאים אלו מתקיימים והרצון של האחד להיטיב את עצמו בעבור שיהיה בן זוגו שמח איתו, מנתב אותו, הרי שהזוגיות הינה זוגיות מיטיבה. אם אין הדבר כך והאגו הוא השולט בקשר הזוגי, המאבקים מתקיימים על בסיס קבוע “מעל או מתחת לפני השטח”. במצב זה, הרי שאין מרחב בריא ללמידת השיעורים ואין הגשמה ברוכה בתוך הזוגיות.
אהבה היא מילת המפתח, לא רק במובנה הראשוני שמוגדר כהתאהבות, אלא אהבה אשר מאפשרת קבלת האחר על כל מה שהוא, על איכויותיו וחוסריו דרך קבלת העצמי על איכויותיו וחוסריו.”
תוקשר באהבה עך ידי ענת קופרמן
ניתן להפיץ התקשור כלשונו בלבד וללא שינויים, תוספות וקיצורים
